טיפים וטריקים ללוחות נראות אג׳יליים

בהרבה פוסטים שקראתי בנושא הזה, קופצים מיד ל ״איך״

אבל מעט פוסטים מתחילים ב״למה״

ולדעתי זה ידע חסר שאני רוצה להשלים אותו כפרולוג לפוסט.

אז למה?????

למה צוות אג׳ילי צריך בכלל לוח נראות?

כי בלי לוח נראות, כל צוות, אג׳ילי או לא, פשוט ילך לאיבוד בפרוייקט.

וכשאני כותב ״ילך לאיבוד״, אני מתכוון מבחינת מוטיבציה ביכולת הבנה כמה להשקיע.

 

בוא ניקח משהו יותר מוכר כמו קבוצת כדורסל.

אתם בטח יודעים שלוח התוצאות חשוף לא רק לקהל, אלא גם לשחקנים.

חשבתם למה?

למה לא פשוט להגיד להם: ״חברים, זה משחק חשוב, שחקו הכי טוב שאתם יכולים ובסוף בוא נקווה שתנצחו״

כי במובן הכי פשוט, אנחנו לא בנויים ככה.

השחקנים צריכים לדעת מתי לתת פוש כי הקבוצה היריבה מצמצמת

ומתי אפשר קצת ״לעזוב את הגז״ כי הם במצב מעולה

מתי צריך להיות סופר ממוקדים

ומתי אפשר להיות פחות.

אם אלו לא היו שחקנים אלא רובוטים, הם באמת לא היו צריכים לוחות נראות

היטיב להגדיר זאת אחד מממציאי הסקראם קן שוואבר, ״אנשים הם לא משאבים״

 

וזו הסיבה שצוות אג׳ילי צריך לוחות נראות.

 

עכשיו אפשר להתפנות לגבי ה״איך״….

 

אז הנה כמה וכמה טיפים בסיסיים ללוחות נראות

 

התחילו עם לוחות נראות לא דיגיטליים

זו הדרך עם מירב הסיכויים שהצוות יתרגל שימוש בלוחות

המחיר בלהתחיל מלוחות דיגיטליים מיד, הוא שהצוות לא יבין את ה״איך״ ושאר המנהלים יהיו עסוקים בלהלחם עם שאר אנשי הצוות על עדכון של המידע בזמן ובצורה מלאה

 

לוח נראות צריך להכיל לפחות 4 חלקים

  1. החלק של מנהל המוצר (אם אתם מטמיעים סקראם זה ה – Product Owner)
  2. החלק של הצוות
  3. החלק של הלקוח
  4. החלק של ההנהלה

 

מנהל המוצר

החלק של מנהל המוצר הוא בעצם החלק המתאר את הפרוייקט

למשל,

מי שעדיין מתנהל בשיטות הישנות, אלו הן רשימת המטלות לחודשים הבאים (גאנט צ׳ארט לסוגיו)

מי שמתנהל באג׳ייל/סקראם, זהו ה – Product Backlog

מי שמתנהל ברמות מתקדמות יותר, זהו בנק המטרות על סוגיו 

החלק הזה נמצא בבעלות הפרסונה המנהלת של הפרוייקט

 

הצוות

החלק של הצוות מנוהל על ידי הצוות ונותן נראות לגבי ההתקדמות בתוך הספרינט (או לשבועיים הקרובים למי שלא מתנהל בספרינטים). בדרך כלל הוא מחולק ל-3 חלקים:

  • מה אני עומד לעשות (To Do)
  • על מה אני עובד כרגע (Work In Progress)
  • מה הסתיים (Done)

 

ברמה ההתחלתית הצוות הוא זה שמעביר את הפתקים ולכן מפתיע את מנהל המוצר כל ספרינט (עדיף מאשר ווטרפול, עדיין לא ממש אג׳ילי או ברמת מודעות גבוהה של הארגון).

 

ברמות מודעות יותר גבוהות, מנהל המוצר הוא זה שמעביר את הפתקים. לאפקט הזה יש כל כך הרבה תוצרים חיוביים כגון:

  1. חוסר הפתעה של מנהל המוצר בסוף הספרינט
  2. ישיבת הריוויו מתקצרת משמעותית
  3. הצוות עובד בצורה יותר ממוטבצת (כן, יש מילה כזו, אני בטוח, ואם אין, אז עכשיו היא נולדה 🙂 ) שכן מנהל המוצר זמין להם יותר (״ישנו מתאם חיובי חזק בין זמינות מנהל המוצר ומוטיבציית הצוות״)
  4. עם העלייה במוטיבציה, איכות הקוד עולה
  5. האפקט הכולל גורם למיקוד בדברים הנכונים, סינכרון, ערוצי תקשורת טובים יותר וכמובן יצירת פחות Waste

 

בנוסף, ברמות מודעות גבוהות יותר, אנחנו מציינים ומנהלים את הדברים הבאים:

  1. סיפורי לקוח עם מחויבויות רכות (Soft commitment)
  2. גבול מספרי למספר משימות במקביל (WIP limit)

הלקוח

החלק של הלקוח הוא בעצם האינדיקציה מה הלקוח יכול לקבל אם הפרוייקט יגמר כרגע.

ברמות התחלתיות מה שנמצא בחלק הזה הוא בעצם שיקוף של מה שעומד להיות שם שכן אותם פתקים המשקפים את סיפורי הלקוח נדרשים עוד לעבור תהליך של ייצוב (Hardening) ורק אחריו ניתן לשחרר את מכלול הסיפורים ״המוכנים״ ללקוח.

 

ברמות מודעות יותר גבוהות, העמודה הזו מתארת פשוטו כמשמעו מה מוכן.

 

ההנהלה

החלק הזה מיועד ל״הנהלה״ או בעצם לכל שרוצה להיות מעודכן לגבי מה שקורה לצוות

ברמה הבסיסית הוא מכיל את הדברים הבאים:

  1. פרטי הספרינט
  2. תנאי סיום ג׳נריים (Generic DoD)
  3. מטרת הספרינט (Sprint Goal)
  4. מטרת הפרוייקט (Project Goal)
  5. טבלת זמינות הצוות (Capacity chart)
  6. טבלת וקטור הצוות (Velocity chart)
  7. צפי סיום הפרויקט (Dynamic ETA)
  8. תוכן ודרך הצגת סיפורי הלקוח שהצוות התחייב עליהם לספרינט (Menu)
  9. ברנרד (Burn Down Chart)

ברמות מודעות יותר גבוהות ישנן עוד המון אפשרויות, אמנה רק מספר מועט ובהמשך אכתוב פוסט שיתמקד רק בחלק הזה:

  1. צפי סיכוי סיום הספרינט בהצלחה (ETA control chart)
  2. צפי התנהלות הספרינט (Ant Line)
  3. מורכבות כל סיפור לקוח (Complexity use story control chart)
  4. הרגשת הצוות (Feelings control chart)
  5. הפרעות לצוות (Interruptions chart)
  6. שיפור מתמיד דינמי (Retro trigger chart)

אז בואו נסכם:

  1. צריך לוח נראות כי אחרת לא נהיה ממוקדים
  2. לוח נראות הוא רק כלי לצוות להגיע לרמת סינכרון יותר גבוהה
  3. תוצר הלוואי של הסינכרון הזה הוא נראות (שזה לא פחות חשוב)
  4. מומלץ ביותר להתחיל עם פתקים על הקיר (כן, כן, נא לא לבלבל בין דרך ההתנהלות המנטאלית ודרך ההתנהלות הטכנית) ורק אחר כך להטמיע כלי דיגיטאלי כזה או אחר
  5. ישנן המון ואריאציות ורעיונות ללוחות נראות. אני מבטיח לכתוב פוסט המשך אם תהיה דרישה
  6. לוח הוא לוח הוא לוח ואינו מהווה תחליף לאינטראקציה אנושית בריאה וורבאלית

 

בפוסט אחר אתמקד בכלים דיגיטלים, מתי כדאי לעבור אליהם ומה כדאי לעשות אם אתם כבר שם (בין אם אתם רצים אחרי האנשים שימלאו את הכלי ובין אם אתם ברמות יותר גבוהות ורוצים טיפים וטריקים לכל כלי).

QUESTIONS?

ASK AND WE'LL BE IN TOUCH TO REGISTER YOU FOR THE COURSE AND DATE OF YOUR CHOICE