Fight Procrastination Day

הידעתם שהיום זה יום המלחמה בדחיינות? אז מחר נוציא על זה פוסט…..
לא… אנחנו סתם צוחקים ?


מי לא דחה פעם משהו למחר-כך? לפעמים כי הדחוף גובר על החשוב, לפעמים כי סתם לא בא לנו או מכל סיבה אחרת.
שמתי לב שכשהדחיינות נכנסת לסדר היום, בדיעבד אני תמיד מוצאת את התירוץ, או יותר נכון את הסיבה לדחיינות.

 

הרבה פעמים יש סיבה בלתי מודעת ובלתי מוסברת לסיבה שאנחנו דוחים דברים. משהו לא מסתדר ולא מתיישב במקום אבל קשה לנו לשים את האצבע מה זה.
כאשר אנחנו מדברים על זה ומנסים להבין, הסיבה האמיתית מתגלה ואז ניתן לטפל באמת בשורש הבעיה.

גם הרבה ארגונים שמתעניינים בהטמעת אג׳ייל נוטים לדחות את תחילת הדרך:
– עכשיו אנחנו בטירוף של גרסא, מחר-כך נהיה פנויים מנטלית לשינוי
– אנחנו בדיוק עושים שינוי ארגוני, נסיים ומחר-כך נתפנה לשינוי נוסף
– הארגון שלנו מורכב במיוחד. יהיו מתנגדים רבים לתהליך. ננסה לשכנע אותם ומחר-כך נוכל להתחיל.

פעמים רבות הסיבה לכך היא למעשה סקפטיות בתהליך.
האם זה באמת יוביל את הארגון שלנו להצלחה?
איך נצליח להתגבר על כל הקשיים? הרי הצוותים כבר עובדים בספרינטים, עושים פלנינג ועומדים בדיילי מדי יום ושום דבר מהותי לא השתנה. אז איך זה יכול לעזור לנו?

סקפטיות היא לגמרי לגיטימית. מתפקידם של מובילי השינוי לשים סימני שאלה לחקור ולבדוק את הדרך כל הזמן. ויחד עם זאת, התפקיד שלכם כמנהלים הוא לקבל החלטות.
החלטתם על שינוי? צאו לדרך בכל הכח!
המחיר של ״להחליט שלא להחליט״ (cost of delay) הוא יקר מדי, הוא מביא לשינוי חלקי ומכני שרק גורם ליותר תסכול והתוצאות ממאנות להגיע. מכאן הדרך לחוסר אמונה בתהליך קצרה יותר והנזק גדל.

QUESTIONS?

ASK AND WE'LL BE IN TOUCH TO REGISTER YOU FOR THE COURSE AND DATE OF YOUR CHOICE