>>על קופי אדם זקנים, רטרו אחרי הפלנינג וסלחנות
היום הוא יום האורנגוטן
קוף־אדם מרהיב זה הנראה כאיש זקן וחכם (גם כשהוא תינוק) חי בשני מקומות בעולם בלבד: בג’ונגלים של סומטרה ושל בורנאו והם נמצאים בסכנת הכחדה, בין היתר בשל תעשיית שמן הדקל הגורמת לבירוא היערות שהם מקום מחייתם.
דובר העברית הממוצע מתקשה לומר את שמם שפירוש שמו – אוֹרָנְג הוּטָן – הוא ‘איש היער, ורוב דוברי העברית מסיימים את שמם ב-ג’ נוספת, לאמר: ‘אורנגוטאנג’, ולא ‘אורנגוטאן’
ותוכלו למצוא אנשים רבים ביניהם מדריכים בגני חיות המזדעזעים עד עמקי נשמתם משיבוש שם החיה האצילית הזו.
קצרה היריעה לתאר תופעה זו של שיבוש לשוני על רקע הגייתי, הידוע בשם שהומצא עכשיו ‘תופעת האמברקס’ (במקום הנדברקס), אבל זו הזדמנות מצויינת לדבר על סלחנות כלפי שגיאות – בוודאי מינוריות, או במילים אחרות ‘לבחור את המלחמות’
באחת החברות פגשתי מנהל הטמעה בשם אורן גוטנג (שם בדוי). אורן היה יוצא מדעתו כשהצוות היה מתזמן את פגישת הרטרו אחרי הפלנינג ולא לפניה. מבחינתו, ובצדק, אחד התוצרים שהרטרו מייצר הוא החלטות ליישום (action items) עבור הפלנינג. אם כך הוא טען, זה לא הגיוני לקבוע את הרטרו פעם אחר פעם דווקא אחריו.
הסקראם מסטר ניסה להסביר שבהתנסויות שונות, הצוות חווה שכך הוא יכול להתכונן לספרינט בצורה מיטבית. הוא מנצל את הרטרו להחלטות מעשיות, רגע לפני שמתחילים, וכך זה עוזר לו לשמור על פוקוס.
אורן גוטנג לא יכל לקבל את זה, והדבר הוציא אותו מדעתו, למרות שהוא ניסה לא להפגין זאת.
אז לפני שנכנסים ליכולות של שיקוף כמנהל, לעריכת דיון מוסדר עם דעות שוות, להבנת הצדדים השונים, היתרונות והחסרונות של כל בחירה, ואת משמעות בחירת הצוות, בחרנו להקצין את הסיטואציה.
בואו נאמר שבחירת הצוות היא טעות גמורה (והיא ככל הנראה איננה כזו)
עד כמה נוראי יהיה להניח לדבר, לתת לצוות לטעות את הטעות הנוראה שלו שלא תחסל את האופק הכלכלי של החברה או את הקריירה של אף אחד מהם.
היכולת של אורן להניח לשגיאה לכאורה ולקבל אותה, היתה עבורו שחרור עצום ותרגיל משמעותי בקבלת המציאות
אז אם אתם מוצאים את עצמכם מתקנים ואומרים – קוראים לו ‘אורנגוטאן’ ולא ‘אורנגוטאנג’, נסו לתרגל להניח לדבר.
חוץ מזה, לא קוראים לו אורנגוטאן, אלא אורנג הוטן
