מעצבים את עתיד הייעוץ הארגוני – מעידן הידע לעידן הלמידה
יום שישי, 08:30 – 13:00, מכללת עמק יזרעאל, בוחנים יחד בכנס השנתי של החוג לפיתוח וייעוץ ארגוני, סטודנטים לייעוץ ארגוני, סגל ויועצים כיצד להתכונן לעתיד הייעוץ.
תודה לפרופסור משה שרעבי על ההזדמנות להנחות מעגל שיח על ניהול בסביבה כאוטית ולהביא לפאנל המומחים את הזווית האג’ילית ולמה חשוב ליועצים ארגוניים להבין את התפיסה והשפה הזו.
ותודה להילה חלמיש על החיבורים!
היה מאוד מעניין לראות בשולחן העגול, לאחר שהעלנו את המאפיינים של סביבה כאוטית, כמה באופן טבעי עולים העקרונות והערכים האג’ילים לתת לכך מענה, אפילו מבלי להזכיר את המילה אג’ייל…
תראו מה בעצם הם אמרו:
שבסביבה תחרותית, גלובלית, שמתפתחת ומשתנה במהירות כמו גם העובדים בה, שהגבולות או הגדרות התפקידים נהיים עמומים יותר, סביבה תנודתית, עם חוסר וודאות גבוהה, מורכבות ועמימות
צריך: צוות מגוון שישלים אחד את השני, שפותר בעיות בעצמו
מנהל גמיש, פתוח, שמבזר אחריות ומאפשר הזדמנויות, שמייצר סנכרון, תקשורת, בהירות,
שנותן לצוות לקחת אחריות
צריך ארגון פתוח וגמיש לשינויים, שחוקר את השוק ומשתפר כל הזמן
וצריך לרתום לשינויים ממקום אמפתי, ולבנות אמון, קשר והקשבה על מנת להעלות דברים למודעות.
כמה אג’ילי זה?
נהניתי להשתתף בכנס בעמק היפה שלנו ועוד יותר לראות איך המכללה גם מייצרת תנועה, בדיקה והתאמה של התכנים כמו גם של אופן העברתם לעולמנו הדינמי והרשתי.
ותודה לפרופסור פרידמן ויקטור על הדיוק באמירה כי – הידע לא נמצא אצל האנשים, הידע נמצא בין האנשים. בהחלט הכוונה ביצירה של צוותים אג’ילים עצמאיים וביישום העיקרון השם דגש על אנשים ואינטראקציות – לייצר את הקסם הזה שנוצר באמצעות תקשורת פנים אל פנים, המעלה את רמת ההבנה, החשיבה, הלמידה, החיבור והיצירתיות ממה שנוצר מה-יחד.
אז למי שלא הצליח להגיע, הנה סיכום קצר של הדברים על אג’ייל ומה בינו לבין ייעוץ ארגוני.
אג’יל היא גישה המגיעה מעולם ניהול הפרויקטים והפיתוח והיום רווחת ברוב ארגוני פיתוח התוכנה ומתרחבת לכלל הארגון המאמץ את העקרונות והשפה. ולא רק בתכנה. גם בארגוני שווק, מש”א, כמו גם בבתי ספר ועוד, ואפילו בבית.
המילה אג’ייל בעברית זה זמיש – ניהול זריז וגמיש, ניהול שמתבסס על התנסות והתאמה למציאות המשתנה.
הגישה מבינה שבמציאות הדינמית של היום, השינויים התכופים, חוסר הוודאות, המורכבות של הפרויקטים, אי אפשר להניח שהלקוח יודע מה הוא רוצה או שהארגון מבין את הדרישות ויודע איך לבצע ובטח אי אפשר להניח שלא יהיו שינויים.
מה שכן ניתן להניח זה שאפשר ללמוד ולהתאים את הדרך תוך כדי תנועה.
ולכן רוצים לייצר ערך עסקי ולקבל עליו פידבק מהיר ותכוף וכדאי שזה יהיה מבלי להתפשר על האיכות.
העקרונות שעוזרים לכך מגיעים מהמניפסט האג’ילי מ 2001, ומתבססים על תקשורת ואינטראקציה, וכלים ותהליכים שתומכים בזה, על יצירת ערך מוחשי ולא רק תכנון ותיעוד – כי אין באמת תכנית אחת שהיא הנכונה ולכן כדאי להתחיל כדי לוודא שאנחנו בכוון הנכון ועושים את הדבר הנכון ובקצב הנכון.
היא גם מתבססת על שיתוף פעולה עם הלקוחות ועל תגובות לשינויים ולא להמשיך עם התכנית שהתחלנו בכל מקרה.
בשביל ליישם את העקרונות האלו נולדו פרקטיקות שהשכיחה ביניהן היא סקראם. וששמה דגש רב על עבודת הצוות, עצמאותו, יחד עם יצירת איטרציות – קבועי זמן לעבודה – שבהם מייצרים ערך ממשי, ומנגנונים לסנכרון ושיקוף העבודה ולשיפור מתמיד.
אז איך כל זה פוגש את הייעוץ הארגוני?
קודם כל יועצים ארגוניים מלווים יותר ויותר ארגונים שמיישמים את העקרונות והגישה, אז כדאי שיכירו את השפה ואת האתגרים על מנת לתת מענה יותר רחב.
ושנית, הטמעה אג’ילית היא לא הטמעה טכנולוגית.
זה תהליך שינוי שצריך לדעת איך לייצר אותו בצורה שכולם מתחברים אליו,
זה תהליך שנוגע הרבה פעמים במבנה הארגוני ובמבנה של הצוותים
זה תהליך שמגדיר תפקידים חדשים ותפיסות תפקיד שונות, בוודאי לגבי תפקיד המנהל והצוות.
וזה תהליך שמצריך יכולות תקשורת, קבלת החלטות, תחקור ולמידה מאוד גבוהות.
כל התחומים הללו רלוונטים לייעוץ הארגוני. ואם היועץ האג’ילי שמלווה את התהליך לא יודע איך לגשת לרבדים האלו, הוא משאיר ארגון שמיישם אג’ייל כמעטפת ולא את המהות.
כך שהכאבים הארגוניים נשארים ואפילו צפים הרבה יותר מהר.
וזה המקום שיועצים ארגוניים יכולים לחזק ולתמוך בארגון.
מעוניינים לשמוע על כך עוד? מוזמנים לפנות אלינו info@ajimeh.com
