>> על יתושים, יצירתיות וצבע אדום

היום היום היתוש הבינלאומי

היתוש הוא חיה טורדנית ומיותרת ממשפחת הזבוביים
זו חיה מופלאה ומיותרת כאחד, למרות שיש עדיין כח משולב של מדענים ואמוראים בגמרא שטוענים שלכל בריה יש ערך ומשמעות. אז לא. ליתושים אין.

זכר היתוש העצלן סתם רובץ בין הפרחים ומתמסטל מאבקה, אבל הנקבה מתגלמת בחיית הטרף זעופה העפה בזדוניות ובמגוון דרכים יצירתיות וערמומיות כשהיא תרה אחרי הנוזל האדום הנקרא דם ומעוררת שנאה ותיעוב בכל מקום בו היא מופיעה. כלומר, כל מקום חוץ מאשר מעל זולות צפרדעים אקראיות. שם, היא מעוררת התרגשות מסוג אחר.

אז יום היתוש הוא בדיוק הזדמנות מיוחדת לדבר על הקשר בין הצבע האדום ליצירתיות ולרגשות עזים
בשנת 1985 פרסם אדוארד דה בונו את ספרו שישה כובעי חשיבה, וחולל מהפכה בעולם החשיבה היצירתית, הנחיית הקבוצות והבנת תפקידים בדיון.

כדי לעורר מודעות ויכולת בחירה לתפקידים השונים שאנשים נוטים לקחת בדיון, סימן דה בונו כל תפקיד בצבע אחר, ונתן לו “כובע”. מי שחובש את הכובע בצבע המיוחד לו בוחר או מייצג תפקיד מסויים בדיון. למשל כובע שחור הוא תפקיד הפסימי, צהוב לתפקיד אופטימי, ירוק ליצירתי, כחול למנחה הדיון, לבן הוא הכובע העובדתי
ו… אדום הוא הכובע הרגשי.

וכובע זה הוא מעניין במיוחד, שכן הוא דורש התייחסות מיוחדת. הכובע הרגשי הוא זה שמבטא את רגשותיו ביחס לסיעור המוחות שמתרחש, האם הרעיון מבטא תיעוב, סלידה, התרגשות, תקווה וכו’. הכובע האדום נותן לגיטימציה לשלב מודעות רגשית ואיתותים רגשיים בשיחה הנחשבת רצינית
בעל הכובע האדום יכול ללא חשש לומר משפטים כמו –
אני מרגיש שאנשים לא יאהבו את זה
האינטואיציה שלי אומרת ש… 

נכון לעיתים אינטואיציה לא תוביל לפתרון האופטימלי, כאשר אנחנו אמיצים דיינו לשאול – מדוע האינטואיציה ‘חשה’ זאת, ואנו לוקחים זאת כאתגר סקרני, עולות הבנות משמעותיות ועמוקות שהאינטואיציה ביטאה, גם אם לא ‘במילים הנכונות. כלומר מחקירת ה’למה תחושת הבטן אמרה לי זאת’ מגיעים לתובנה העמוקה שתחושת הבטן באה ללמד אותנו, כי בדרך כלל תחושת הבטן תבטא ידיעה קיימת עמוקה, שאין לנו מילים לבטאהּ.

אז כמו שכל יתושה ממוצעת תמליץ לכם: הקשיבו לצבע האדום!