פחד מכישלון הוא אחד הדפוסים המרכזיים שאנו פוגשים כל פעם מחדש בהטמעות אג’יליות. דפוס שלא רק מעכב חדשנות ויצירתיות בארגון, אלא גם מעכב את ההתפתחות של צוותים עצמאיים.
הנה דוגמא פשוטה שפגשתי לאחרונה תוך כדי סדנא על אג’ייל.
שיחקנו משחק בו הקבוצה היתה צריכה למסור כדור בין החברים כך שיגיע לכולם, ויחזור לראשון, מבלי שהכדור יפול ומבלי למסור לשכנים, ולעשות זאת בזמן המהיר ביותר. הקבוצה קיבלה את המשימה לאחר שכבר התנסתה בתרגיל למטרה אחרת, כך שמה שהתווסף כעת היה רק הגברת המהירות.
אחד המנהלים בקבוצה הציע שיטה אחרת לגמרי מזו שהיו “רגילים” בה, הציע שישנו מיקום וישנו גישה. ואמר שהוא משוכנע שזה ישפר את המהירות בסדר גודל (!) למרות זאת הוא קיבל התנגדות רבה מהקבוצה, שרצתה להצמד למה שכבר מוכר ולשפר אותו. יציאה מהאזור המוכר, אזור הנוחות, היא לא פשוטה, צריך להעז, צריך לאפשר לעצמך לטעות כדי להגיע להישגים גבוהים יותר. צריך לאפשר לטעות כדי לייצר למידה.
אם זה לא היה מנהל בכיר שהקבוצה הולכת אחריו מתוך אמונה בדרך שלו, התוצאות כנראה היו שונות, אך במקרה זה הקבוצה ניסתה ואכן השתפרה במהירות בסדרי גודל!
אז מה מעכב אותנו מלנסות ולטעות? האם זה באמת הכישלון עצמו? הרי במקרה הזה בסה”כ שיחקנו בכדורים…
אנשים הרבה פעמים לא באמת מפחדים מכישלון, מה שהם מפחדים ממנו זה מההאשמה.
אם נכשלים ומחפשים את האשמים ולא את הלמידה מההתנסות, הלמידה תלך ותפחת יחד עם ההתנסות וההעזה. לייצר סביבה שיש בה ביטחון פסיכולוגי, שמאפשרת התנסות, התבוננות ולמידה היא מפתח לתעוזה, חדשנות, יצירתיות ועבודת צוות. ופה צריך to walk the talk. המבחן האמיתי הוא במה שאנחנו עושים ברגעים אלו. האם אנו מובילים לדפוסים מקדמים, או מעכבים את שאר חברי הצוות? האם אנו שואלים שאלות מאשימות, שיפוטיות או שאלות שלוקחות אחריות אישית וצוותית על הסיטואציה?
אחרים מתעכבים מהמחשבה מה זה אומר עלי אם אני לא מצליח.
אז מה הייתם עושים אם לא הייתם מפחדים? מה מונע מכם לעשות זאת? מה אתם יכולים לעשות אם זה קורה כדי להישאר במי שאתם רוצים להיות?
ניתן לזהות את התחומים האלו בהם אנו מתעכבים מהתנסות חדשה, תחומים שהפסקנו להתקדם בהם – כי אלו התחומים שהפסקנו לקבל בהם החלטות…
כל כך הרבה משפטים נכתבו על כך שהכישלון הוא שותף של ההצלחה ולא אויב. ממליצה לקרוא את מה שנירית כהן כתבה על כך:
http://niritcohen.com/2018/01/17/הכישלון-הוא-שותף-של-ההצלחה-לא-אויב/
ואת מה שאמר Astro Teller שעמד בראש פרויקט גוגל X :
https://www.ted.com/talks/astro_teller_the_unexpected_benefit_of_celebrating_failure
כל המציאות שמשתקפת לנו היא השתקפות של הדפוסים שלנו. כמות המידע הקיימת הרבה יותר גדולה מכמות המידע שאנו מקבלים. והסינון הוא לפי הפרדיגמות שלנו. ואז נוצרות אמונות המונעות מאיתנו להתקדם לכיוון שאנו רוצים.
לכן על מנת לייצר בכך שינוי צריך לתרגל שוב ושוב עד שמייצרים הרגל חדש, אמונות חדשות ומקדמות ולבסוף בנייה של פרדיגמות חדשות ומקדמות.
ולזכור…: אם לא שינית כלום אז – אין לך ניסיון של 20 שנה. יש לך ניסיון של שנה שאתה עושה 20 פעם…
אז על איזו מחשבה אתם מוכנים לוותר כדי לייצר שינוי?
